ספדיה נ' בנק הפועלים בע"מ

פסק דין

לפני ערעור על החלטת כבוד הרשם נעמן אדריס מיום 29.10.09 בתיק 9059-06-08 ליתן למבקש רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה בסך 25,000 ₪ (להלן : ההחלטה).

רקע כללי:

ביום 30.8.07 העמיד המשיב לעמותת מכללת הצפון – מרכז לחינוך והכשרה מקצועית (להלן: העמותה) הלוואה בסך של 150,000 ₪.

ההלוואה לא נפרעה על ידי העמותה במועדים ובשיעורים כמוסכם, ויתרת החובה בגינה עמדה ביום 24.3.08 על סך של 138,054 ₪.

ביום 13.3.08 ניתן כנגד העמותה צו פירוק במסגרת תיק פש"ר (מחוזי נצרת) 113/08 ומונה לה מפרק זמני.

ביום 24.6.08 הגיש המשיב כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערער במסגרתו עתר לחיובו בסך של 138,054 ₪ - יתרת החובה בהלוואה, וזאת על יסוד חתימת המערער על כתב התחייבות וערובה כערב יחיד להשבת ההלוואה.

ההליכים בפני כב' הרשם:

בבקשה למתן רשות להתגונן אישר המערער כי חתם על כתב הערובה, ואולם לדבריו, ערבות זו בוטלה בהתאם לסיכום שנערך בעל פה עם פקיד המשיב בשם חגי מזרחי (להלן: פקיד המשיב).

המערער טען כי בין הצדדים סוכם במועד חתימת הערבות כי זו תבוטל ככל שיופקדו שיקים דחויים בחשבונה של העמותה על סך של 150,000 ₪. העמותה אכן הפקידה שיקים דחויים בסך העולה על הסך המוסכם ולפיכך הודיע לו פקיד המשיב כי ערבותו בוטלה.

המערער ציין, כי לנוכח הפקדת סכום זה אישרה מנהלת המשיב לעמותה לאחר מכן נטילת עוד שתי הלוואות בסך 200,000 ₪ וזאת ללא ערבות כלשהי.

במסגרת הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים במהלך הדיון בפני כב' הרשם, סוכם כי תינתן למערער רשות להתגונן בכפוף לתנאים שיקבעו על ידי כב' הרשם ולאחר שהצדדים ישמיעו טענותיהם לעניין זה.

ב"כ המערער טען כי אין מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים ובשלב זה יש לקבל את טענות ההגנה של המערער אשר לא נסתרו. לתמיכה בטענותיו הפנה ב"כ המערער לתצהירו של עוה"ד כץ אשר שימש באותם מועדים עוה"ד של העמותה.

בתצהיר זה, מאשר עוה"ד כץ את דבר קיומו של סיכום בעל פה עם פקיד המשיב לפיו יופטר המערער מערבותו בכפוף להפקדת שיקים בהיקף הנדרש בחשבון העמותה.

עוד ציין ב"כ המערער בפני כב' הרשם כי מצבו הכלכלי של המערער קשה וביקש שלא להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים.

מנגד, טען ב"כ המשיב כי יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בשיעור שלא יפחת מ-40% מסכום התביעה.

ב"כ המשיב הפנה לכך שמדובר בטענת הגנה שהיא טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב.

במועד החתימה על המסמך היה המערער מיוצג על ידי עורך דין ואין זה סביר כי היה חותם על מסמכים אשר אינם מבטאים את המוסכם בין הצדדים עובר לחתימה. בהקשר זה ציין ב"כ המשיב כי המערער אף לא ביקש מהבנק לאחר הפקדת השיקים מסמך הפוטר אותו כביכול מערבותו.

ב"כ המשיב עמד על ההבדלים בין תצהירו של המערער לתצהירו של עוה"ד כץ.

לטענתו, בעוד שבמסגרת סעיף 6 לתצהירו טען המערער כי הסיכום בינו ובין פקיד המשיב היה כי עם הפקדת שיקים בסכום של 150,000 ₪ לחשבון העמותה תפקע ערבותו הרי שבסעיף 9 לתצהירו של עו"ד כץ לא נקב עוה"ד בסכום אלא טען כי סוכם שהערבות תבוטל עם חזרת היקף השיקים המופקדים בחשבון להיקף הנדרש על ידי המשיב.